פסק-דין בתיק ת"ק 007994/00

1.       בפני תביעה בגין נזקי תאונת דרכים שארעה ביום 30/12/99 ברחוב שינקין בתל אביב (להלן: "התאונה")?

2.        התובעת טענה, כי רכבה מסוג פולקסווגן פולו מס' 73-922-18 (להלן: "רכב התובעת") חנה ברח' שינקין 38 בתל אביב. 

לטענת התובעת, מונית מס' 42-308-25 (להלן: "המונית"), הנהוגה ע"י הנתבע 1 עצרה באמצע הכביש לפתע ונפתחה הדלת הימנית של המונית על מנת שנוסעת תרד מהמונית, ואז אופנוע מס' 12-160-01 (להלן: "האופנוע") נהוג ע"י הנתבע 3 עקף את רכב הנתבע 1 מימין, נכנס בדלת ונפל על רכב התובעת וגרם לו לנזקים.

3.        הסכום הנתבע הוא בסך 2,776 ש"ח.

נזק: 1,905 ש"ח.

ירידת ערך: 335 ש"ח.

ריבית והצמדה 36 ש"ח

הפסד זמן, שכ"ט, עוגמת נפש: 500 ש"ח.

4.       שאלת האחריות :

הנתבעים 1 ו-3 טוענים כל אחד, כי האשמה אינה מוטלת עליהם אלא כל אחד מטיל את האשמה על השני.

5.       הנתבע 1 תמך למעשה בגרסת התובעת וטען כי האשמה היא על הנתבע 3.

הנתבע 1 טען כי  מאחר ולאורך רח' שינקין חנו כלי רכב מצד ימין, הוא נצמד ככל שניתן לצד ימין על מנת שהנוסעת שנסעה במונית תוכל לרדת מהמונית.

הנתבע העיד כי כאשר נפתחה הדלת, הגיע האופנוע מצד ימין של הכביש ונכנס בדלת המונית.

6.       הנתבע 3 טען, כי המונית עמדה קרוב לצד שמאל של הכביש ואילו הוא רכב על האופונע במהירות אפסית לפני עצירה מוחלטת, ואז נפתחה באופן פתאומי דלת המונית והאופנוע הועף לכוון מכונית התובעת.

7.       הנתבע 3 טען כי נזקי התובעת מופרזים ביותר.

לא הוכח כי הנזקים נגרמו מהתאונה וכן התובעת לא הקטינה את נזקיה.

8.       לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם הגעתי למסקנה לפיה האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 3 בשעור 80% ועל הנתבע 1 בשעור 20% מהנימוקים כדלקמן:

עדות הנתבע 1 עדיפה בעיני מעדות הנתבע 3 מבחינת אמינותה והגיונה.

הן התובעת והן הנתבע 1 העידו כי המונית הנהוגה בידי הנתבע 1 עצרה סמוך לצד ימין של הכביש ולא סמוך לצד שמאל כפי שציין הנתבע 3.